החלטה בתיק בש"א 169514/07

            בפני שתי בקשות שהוגשו על ידי המבקשת, כנגד תביעת המשיבה לפינוייה ולסילוק ידה ממקרקעין שבחכירת האחרונה ואלו הן ^-

                        ^{האחת, בקשה בבש"א 169514/07 - בה עתרה המבקשת להורות על מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר והעברת התובענה לסדר  דין רגיל, ולחילופין ליתן לה רשות להתגונן מפני התביעה.}

                        ^{השנייה , בקשה שהוגשה במסגרת הבש"א הנ"ל - בה נתבקש בית המשפט להורות על דחיית הדיון בבקשת הרשות להתגונן עד למתן פסק דין בעתירה  המינהלית שהוגשה על ידי המבקשת לבית המשפט המחוזי בעת"מ 2136/07 (להלן: " העתירה המינהלית").}

מבוא ורקע עובדתי

1.         המשיבה הינה בעלת זכויות החכירה במגרש הכדורגל "המכתש" המצוי ברחוב בורוכוב 56, גבעתיים והידוע כחלקות 43 ו ^-44 בגוש 6167 (להלן: " המגרש" או " המקרקעין").

            תקופת החכירה המקורית הסתיימה ביום 30/9/98 וזו הוארכה לאחרונה עד ליום 30/9/2047, על פי חוזה חכירה מיום 7/6/07 (להלן: " חוזה החכירה") שנכרת בין המשיבה ובעלת המקרקעין באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל").

2.         המבקשת, אשר נוסדה ביום 22/2/06, רכשה את זכויות הניהול של קבוצת הכדורגל הפועל רמת גן (להלן: " הקבוצה") מאת המפרק הזמני של חברת מועדון הכדורגל הפועל רמת גן  (להלן: " חברת הניהול"), אשר ניהלה את הקבוצה עד לפירוקה.

3.         זאת לדעת, כי ביום 5/4/98 מכרה המשיבה את זכויותיה במקרקעין לחברת גני דולינגר בע"מ (להלן: " עסקת המכר" ו ^- " הרוכשת" ^- בהתאמה) אשר מתעתדת להקים על המקרקעין בנייני מגורים בהתאם לתב"ע גב/ 390 המאושרת, אשר שינתה את ייעודו של המגרש למגורים (להלן: " התב"ע").

            בעקבות העסקה ובשל חילוקי דעות שנתגלעו בין המשיבה לחברת הניהול, באשר לזכויות נטענות של האחרונה במגרש, הועבר הסיכסוך לבוררות בפני כבוד השופט (בדימוס) מר חיים שפירא ז"ל (להלן: " הבורר" וה" בוררות" ^- בהתאמה). חברת הניהול טענה לזכויות של בעלות במגרש, דיירות מוגנת ולחילופי חילופין לרשות בלתי הדירה בו.

            בהסכם הבוררות מיום 21/10/99 הוסכם על הצדדים, בין היתר, כי חברת הניהול תפנה את המגרש עד לחודש יוני 2000 והבורר הוסמך לפסוק פיצוי כספי לאחרונה, כנגד פינוי המגרש (להלן: " הסכם הבוררות").

            ביום 24/5/00 ניתן פסק בוררות לפיו צוותה חברת הניהול לפנות המגרש לא יאוחר מסוף חודש יוני 2000, כנגד קבלת דמי פינוי בסך בש"ח השווה ל ^-1,075,000$ ארה"ב (להלן: " פסק הבוררות").

4.         עוד יש לדעת, כי ביום 1/7/02 הנפיקה חברת הניהול מסמך הנושא כותרת "אישור וכתב ויתור" (להלן: " כתב הויתור"), לפיו אישרה האחרונה, בין היתר, כי המשיבה מילאה באופן מלא אחר פסק הבוררות, וכי אין לה כל תביעות ו/או דרישות בגינו או בקשר אליו.

5.         לשלמות התמונה העובדתית יצויין כי חברת הניהול שכרה מהמשיבה את המגרש בשכירות חופשית, לתקופה של שנה אחת מיום 1/6/02 וכלה ביום 30/5/03, תמורת תשלום דמי שכירות בסך 1,000 ש"ח + מע"מ לחודש.

            במהלך שנת 2004 נחתם הסכם שכירות נוסף לפיו השכירה המשיבה את המגרש למחלקת הנוער של הפועל רמת גן, לתקופה של 12 חודש החל מיום 1/7/04 ועד ליום 30/6/05, זאת תמורת תשלום דמי שכירות בסך 2,000 ש"ח + מע"מ לחודש (להלן: " חוזי השכירות").

העתירה והבקשות

6.         בתביעה שבכאן, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, עתרה המשיבה להורות על פינוייה וסילוק ידה של המבקשת מהמגרש ולהחזיר החזקה בו לידיה.

            לטענת המשיבה, המבקשת מחזיקה במגרש בלא זכות חוקית המוכרת על פי הדין ולא מכוחם של הסכמים כלשהם המקנים לה זכות חוזית להחזיק ו/או להשתמש במגרש.

            לשיטת המשיבה, המבקשת סירבה ומסרבת לחתום על הסכם שכירות עימה, היא אינה מעלה לה דמי שימוש לתקופה שלאחר יום 1/9/06, כך שחזקתה במגרש נעשית תוך הסגת גבולה ובניגוד לרצונה.

            דרישות המשיבה מהמבקשת מהימים 3/5/07 ו ^- 24/5/07, לפנות את המגרש, נותרו ללא מענה ^- ומכאן התביעה.

7.         בבקשה מיום 25/7/07 (בש"א 169514/07 הנ"ל) עתרה המבקשת, כאמור, למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר והעברת ההליכים לפסים רגילים ולחילופין ליתן לה רשות להתגונן מפני התביעה.

            לשיטת המבקשת, התביעה איננה ראוייה לידון בהליך של סדר דין מקוצר הואיל וזו אינה נסמכת על ראשית ראייה בכתב, המתייחסת אל המבקשת.